אויי הבלוק..

 33.jpg

מאת: דפנה יודוביץ
גלובס 27-09-09


בשבוע שעבר הגיעה תוכנית הריאליטי "הבלוק", ששודרה בערוץ 10, לסיומה.
ביוצא דופן מתוכניות ריאליטי, פרק הגמר שודר בפער של מספר שבועות מהתוכנית עצמה, וכמו כל העונה, זכה לבאזז ולרייטינג פושרים במיוחד (12.2%).
בגרסה הישראלית של "הבלוק", שמבוססת על פורמט אוסטרלי מצליח, הדרמה האמיתית התרחשה מאחורי הקלעים, מחוץ לטווח של עדשת המצלמה. חודשים ספורים לאחר שיצאה ההפקה לדרך, "שמיים הפקות", בית ההפקה שעומד מאחורי ההפקה הגרנדיוזית, חרג מהתקציב המתוכנן בצורה משמעותית. לפי גורמים שהיו מעורבים בהפקה, בעוד התקציב ההתחלתי עמד על סכום של כ-3 מיליון שקלים, התקציב בפועל הגיע לכ-6 מיליון – חריגה של כ-100%.44.jpg
כדי לנסות ולהשתלט על הגירעון שנפער, בית ההפקה הודיע לאלתר לחלק מהעובדים ולספקים כי אין באפשרותו לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות שנחתמו עימם בעבר, ורכילות על כך ש"שמיים" עומדת בפני פשיטת רגל לא איחרה להגיע.

לאחרונה, בסמוך לשידורו של פרק הגמר, אורי דיקשטיין, מנכ"ל "שמיים הפקות" וממקימיה, הודיע על עזיבתו את החברה. על פי גורמים המקורבים להפקה, דיקשטיין אולץ לפרוש בשל הכישלון ההפקתי של "הבלוק".

בנוסף, בימים אלה 11 עובדי צוות של ההפקה הגישו לבית המשפט תביעה על סכום של למעלה מ-25 אלף שקלים, בטענה שחברת ההפקה לא שילמה להם כראוי.

בשיחות עם מפיקים, צלמים, עורכים וספקים, שהיו מעורבים בהפקה, בניסיון להבין היכן הדברים איבדו שליטה, חוזר המשפט: "חוסר מקצועיות ונאיביות של חברת הפקה, שמעולם לא התנסתה קודם בהפקת ריאליטי מורכב".
אבל את זה הם יודעים להגיד רק בראייה לאחור. למעשה, במהלך השבועות הראשונים להפקה, שיצאה לדרך ביולי אשתקד, אנשי הצוות היו בטוחים שהם נפלו על גן עדן – עם צוות טכני מקצועי של עשרות אנשים, קייטרינג צמוד ושכר סביר ביותר.
בהשוואה לתעריפים שמוצעים כיום בשוק הפקות הריאליטי."בכל פעם שאני נכנס להפקה חדשה, אני נאלץ להתווכח עם המפיק על איכות האלמנטים הטכניים והצוות שאיתו אני מעוניין לעבוד", סיפר ל"פירמה" אחד מהעובדים הבכירים של ההפקה, שביקש להישאר בעילום שם. "השאיפה שלי, כמובן, היא לעבוד עם הציוד והאנשים הכי איכותיים, שבהתאם, עולים גם הכי הרבה. השאיפה של המפיק צריכה להיות הפוכה – לקצץ בהוצאות עד כמה שניתן.

כל הפקה, אותו הדבר: איך שיוצאים לדרך – מלחמה! במקרה של הבלוק, בלי להתווכח יותר מדי, אישרו את רשימת כל אנשי המקצוע והאלמנטים הטכניים שביקשתי. כמובן שמאוד שמחתי, יצאתי עם תחושה שבמלחמה הזו ניצחתי.

"בדיעבד, זה היה אמור להיות הרמזור הראשון עבורי, שמשהו כאן לא בסדר, שאני עובד מול חברת הפקה נאיבית. התחלנו את ההפקה עם שמונה צוותי צילום, וסיימנו אותה עם בקושי שניים".

"כשהפקה נכנסת לשעות נוספות, בלי שמישהו יהיה עם יד על הברז, ברור שמשהו לא עובד כמו שצריך", מוסיף צלם שעבד בהפקה. כל דבר שמישהו רצה, הוא קיבל. עבדנו במשך שלושה חודשים, ארבעה ימים בשבוע, 20 שעות ביום, בלי שאף אחד עצר אותנו. התחושה הייתה של 'יאללה, תעשו מה שאתם מבינים'. התפקיד של מפיק הוא לשים ברקסים להוצאות, אבל בבלוק נתנו לבימאי לעשות מה שהוא רוצה, ולכן זה לקח הרבה יותר זמן. די מהר הבנו שההפקה לא תוכל להימנע מחריגות משמעותיות בתקציב".

אז למה בכל זאת המשכתם לעבוד?
"כי לא תיארנו לעצמנו שהמצב יידרדר עד כדי כך, ששמיים יקלעו לקשיים כלכליים. חוץ מזה, הצ'ק הראשון, ששולם במהלך חודשי הצילומים, הגיע בזמן, כפי שנקבע".

לדבריו של גורם בכיר בתעשייה, שמכיר את פרטי המקרה, הפזרנות חסרת המעצורים שהתנהלה על הסט של "הבלוק" היא ללא ספק הסיבה המרכזית לאיבוד השליטה על התקציב, אולם עוד לפני שנורתה יריית הפתיחה והזוגות המיוזעים החלו לשבור קירות, הכתובת הייתה על הקיר.
"אני יודע שאנשי מקצוע מ-JCS, שעברו על התקציב המתוכנן של הבלוק אמרו בצורה חד-משמעית לאנשי שמיים, שחסר להם 3 מיליון שקל כדי שהחזון שלהם יהפוך למציאות.
בתקציב המקורי שעמד לרשות שמיים, היה אפשר לעשות הפקה קטנה וצנועה – מה שנקרא 'ריאליטי בוטיק' – שמתמקדת בזוגות ושיפוצים. בלי משימות, בלי מסוקים ובלי כל מני דברים בומבסטיים. אבל בשמיים, עם רוח גבית מאוד חזקה של ערוץ 10 – שרצו ריאליטי גרנדיוזי – התפתו לנסות ולהתחרות עם 'הישרדות'.

"במדינת ישראל אין מספיק צופים שמצדיקים הפקה של ריאליטי נישה, שמתעסק בעיצוב בתים. כנראה שבשמיים הבינו את זה, ולכן המינון של החלק העיצובי בתוכנית הלך ופחת לאורך הפרקים. ברגע שהסדרה נהפכה לטראש, היא איבדה את הצופים".
גורם בערוץ 10 מספר כי לאורך חודשי העבודה על התוכנית ולאחר העיכוב בעלייתה לאוויר
(התוכנית שודרה לבסוף במאי 2009, לאחר מספר דחיות), שקלו בערוץ ברצינות לבטל את עלייתה לאוויר – הן בשל המוצר והן בשל הבעייתיות בהפקה. לדברי אותו גורם, הערוץ, בסופו של דבר, לא מימש את כוונתו, לאחר ההבנה כי הדבר יגרור גל תביעות מספקים, אשר הובטחה להם ההופעה הטלוויזיונית בתמורה להשקעתם בהפקה. בערוץ 10 סירבו להתייחס לדברים.

פגישה עם אודי מירון
הבעיות החלו כששלושת חודשי ההפקה בפועל הסתיימו והגיע מועד פירעון נוסף. עובדים שהתקשרו למשרדי שמיים לברר את סיבת העיכוב נתקלו, לדבריהם, "בתירוצים והתחמקויות".

"הצוות הטכני סיים את העבודה שלו וכבר לא היו צריכים אותנו, אז פשוט הפסיקו לשלם לנו. המפיקים והעורכים שהמשיכו לעבוד בפוסט-פרודקשן, קיבלו את כל הכסף שהגיע להם בזמן", מספרת אשת הפקה, שסיימה את עבודתה עם גמר שלב הצילומים. לדבריה, באף שלב לא פנה אל העובדים בצורה מסודרת גורם מההפקה, במטרה להסביר להם היכן הדברים עומדים.

אחרי מספר שבועות של חוסר אונים, ניזונים משמועות אודות גורלו של הכסף לו הם זכאים, עובדי ההפקה החליטו להתאגד ולדרוש משמיים תשובות.
כדי לנהל את מאבקם בצורה יעילה, העובדים צירפו לתמונה את אק"ט – איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, שמייצג את עובדי המחלקות הטכניות והאומנותיות, כמו צלמים, תאורנים, מלבישים ומאפרים. למרות שמפיקים ועוזרי הפקה אינם נמנים בין חברי האיגוד, הוחלט לא להפקיר קולגות מאחור ולצרף את דרישותיהם למאבק. ההתאגדות כללה 41 עובדי הפקה, שדרשו לקבל את יתרת שכרם – שעמדה בסך הכל על יותר מ-550 אלף שקל.
נציגי האיגוד יצרו קשר עם אודי מירון, בעלי חברת "ענני תקשורת", שבמסגרתה פועלת "שמיים הפקות", ונקבעה פגישה דחופה.

"בפגישה עם מירון, הוא הציע לנו סוג של פשרה. נאמר לנו שמאחר וההפקה חרגה פי שניים מהתקציב, יש באפשרותה לשלם לנו רק 50% מסך הכסף שעוד מגיע לנו. ההצעה הוצגה כאולטימטום והדיון התפוצץ", משחזר אחד העובדים, שנמנה בין נציגי אק"ט שהובילו את המאבק.
"בפגישה אחרת מירון הציע פשרה חדשה: לשלם לנו את יתרת החוב, בניכוי 15%, אבל רק בתנאי שנוציא מהמאבק את המפיקים, שאינם חלק מהאיגוד.

"הוא ציין שההצעה הזו אינה לציטוט ושאם היא תדלוף החוצה, הוא יתכחש שהוא הציע לנו אותה. כמובן שסירבנו. הכעיס אותנו שהתייחסו אלינו בהפקה כאל ספקים-שמנסים-לכופף-אותם-במחיר, ולא כבני אדם עם משפחות. בסופו של דבר, אחרי עוד כמה פגישות, נאלצנו להתפשר על קיצוץ של 10% מהסכום המלא".

למה דווקא 10%?
"כי הבנו שהליכה לבית משפט תעלה לנו 2.5 אחוזים נוספים. דהיינו, סכום שמקביל ל-12.5% מהחוב. אגב, מי שלא הסכים לוותר והפך שולחנות, קיבל את כל הכסף שהגיע לו. הכל סבב סביב השאלה, כמה הגורם שדורש את הכסף חזק וכמה נזק הוא יכול לגרום להפקה. כך למשל, יש ספקים שקיבלו את כל הכסף, עד השקל האחרון, וישנם כאלה שנאלצו לקצץ 40% ויותר מהסכום שסוכם מראש, כי לא הייתה להם ברירה".

כמי שנמנה בזמנו בין מובילי המאבק, מדוע אתה בוחר לדבר בעילום שם?
"כל התעשייה הזו היא ביצה אחת קטנה ויש גבול למינון שאני מוכן לשים את עצמי בפרונט. הסכמתי, בזמן המאבק, לשלם מחיר אישי גבוה. זה ידוע שמפיקים לא אוהבים לעבוד עם אנשי צוות לוחמניים, ואני תוייגתי כבעייתי. רק עכשיו אני מתחיל להתאושש, אחרי קרוב לחצי שנה של אבטלה".
העובדים שהסכימו לפשרה האחרונה, הוחתמו על חוזים שבהם הם מבטיחים כי אין בכוונתם לתבוע בעתיד את חברת ההפקה. החוזים נחתמו, הכסף הועבר והפארסה המביכה כביכול הסתיימה.

למסיבת הסיום של ההפקה, העובדים, שלמרות ההסכם החדש הרגישו כנראה מקופחים, הדפיסו, על חשבונם, סטיקרים ציניים עם הכיתוב "אני נתתי 100%".

כאמור, גם בפרק הגמר של התוכנית, הסתבכו חבלי הלידה. מועד הצילומים נדחה מספר פעמים והשמועות על ביטולו, "כתוצאה מחוסר עניין של הציבור בפרויקט", הופצו. אבל בשמיים לא הסכימו לוותר ולמרות כל הקשיים שהערימה ההפקה, הוחלט לצלם את פרק הסיום – ויהי מה. בתחילת החודש צולם לבסוף הגמר המיוחל והדירות של הזוגות שהעפילו לגמר נמכרו בסכום כולל של 5.5 מיליון שקלים.

אנשים שהשתתפו בצילומי הפרק האחרון, יודעים לספר על חוסר סדר טוטאלי, גנרטור בעייתי שהפריע למהלך התקין של הצילומים והפקה שנגררה, שלא כמתוכנן, אל תוך השעות הקטנות של הלילה.

עם סיום העבודה על התוכנית, משרדי שמיים, שממוקמים בשנים האחרונות באולפני הרצליה, נסגרו והועברו חזרה לרמת החייל, מקום מושבה של ענני תקשורת, החברה האם.

"תרגילי סחיטה על שכר"

"מה שהכי מקומם הוא שבהתחלת המו"מ מול עובדי ההפקה, ביקשו מאיתנו, משמיים, לקצץ 50% מהשכר, כי לחברה אין כסף. לבסוף, התפשרנו רק על 10%, וראו איזה פלא – שמיים הצליחה לשלם את הכסף בפירעון מיידי. מה שאומר, שהיה כאן ניסיון נבזי להפחיד, לנצל ולסחוט מהעובדים הפשוטים כסף בטענות שקריות", אומר דן בן חקון, עוזר צלם בהפקה ומיוזמי התביעה שהוגשה לאחרונה נגד שמיים, בדרישה לקבל את סכום הכסף המלא, כפי שנקבע בזמן הזמנת העבודה.

אל בן חקון הצטרפו עשרה עובדים נוספים, שדורשים, ביחד, סכום של 25,700 שקלים, שמגלמים את ה-10%, שההפקה "גזלה מהם", להבנתם.

"לאנשים יש משפחות שהם צריכים להאכיל, והם היו חייבים את הכסף. בשמיים הבהירו שמי שלא יחתום על החוזה החדש, לא יקבל את הכסף בכלל. הגיעו איתנו להסכם בכפייה. לא השאירו לנו מקום לברירה", מסביר בן חקון. "אחד הסעיפים בחוזה החדש נוסח כך, שאנחנו – העובדים – מעוניינים להעניק להפקה הנחה של 10%.

"אני, למשל, הסכמתי לחתום על החוזה, אבל רציתי לשנות את הנוסח ולהוריד את המילה 'מעוניין', כי אני לא הייתי מעוניין, אלא שלא הייתה לי ברירה, אני חייב כסף. פסלו את הבקשה שלי על הסף, נאלצתי לחתום על החוזה כפי שהוא, והתחלתי להריץ תביעה עצמאית".

למה מתוך עשרות עובדים ש"חתמו בכפייה", כדבריך, הצטרפו לתביעה רק 11 עובדים בסך הכל?

"השקענו במאבק הזה כל כך הרבה אנרגיות, שאנשים רוצים לשים את כל הסיפור מאחוריהם. הם מעדיפים לוותר על כמה אלפי שקלים, כי לא בא להם שיצא להם שם של בעייתיים בתעשייה".

ואתה?

"אני מפחד רק מהקדוש ברוך הוא. מדובר במאבק עקרוני. הסכום שאני, באופן אישי, תובע, הוא בסך הכל 1,402 שקלים; וכבר החלטתי שבכל מקרה אני אתרום אותם לארגון צדקה. אם שמיים יצליחו לחמוק מהסיפור הזה, ייפתח כאן תקדים מאוד בעייתי. כל הפקה שתסיים את העבודה עם תקציב שלא לשביעות רצונה, תבקש הנחה מהעובדים והספקים, והחוזים יהפכו לא רלוונטיים".

משרד עורכי הדין כרמלי ארנון, שמייצג את התובעים, בחר לפתוח את כתב התביעה בציטוט מספר ויקרא: "בראשית הימים נאמר במקורותינו: 'לא תעשוק את רעך ולא תגזול, לא תלין פעלת שכיר אתך עד בוקר'".

עו"ד קארן שמיט, שמטפלת בתיק, אמרה ל"פירמה": "במועד הזמנת העבודה נחתמו הסכמים, שלפיהם ההפקה מתחייבת להעביר לעובדים סכומים מסוימים. באופן תמוה, מיד עם סיום הצילומים, כשכבר לא צריך עוד את העובדים והם נשארים בלי קלף מיקוח, החברה מנסה לעשות תרגילי סחיטה על השכר לו הם זכאים. לעובדים נאמר מפורשות שאם הם לא יחתמו על חוזה שבו כתוב כי הם נותנים 'הנחה' של 10% להפקה, הם לא יקבלו את יתרת הכספים כלל. מדובר במעשה לא מוסרי ולא מקובל.

"התביעה שהגשנו אינה על סכומים מנופחים. אנחנו מבקשים אך ורק את מה שמגיע וסוכם עם העובדים מלכתחילה. אנחנו לא מחפשים כיס עמוק או כספים שלא מגיעים".

מה לגבי ההסכם שחתמו העובדים, בו הם מוותרים על זכות התביעה נגד שמיים?

"כיוונו להם אקדח לרקה. לטענתנו, החוזה השני בכלל לא היה אמור לצאת משמיים. הוא ממש לא מוסיף לכבודם. המסמך הזה נחתם בלי ברירה והוא לא מכשיר את השרץ. להגיד לעובד לוותר על שכרו, מרצונו החופשי, ובאותה נשימה להודיע שמי שלא חותם, לא מקבל כסף – זו כפייה. ניצול ציני של מעמד העובדים".

קבלתם תגובה משמיים?

"עדיין לא. אני יודעת שכתב התביעה התקבל אצלם ואני מאוד מקווה שהם ישכילו לפתור את הסוגייה הזו בלי הליכים משפטיים מיותרים".

66.jpg
תגובת ענני תקשורת:

מענני תקשורת ושמיים נמסר בתגובה: "נבקש לציין כבר בתחילת הדברים כי הדברים המועלים בכתבה רוויים אי-דיוקים וטענות, שבחלקן אינן נכונות וזאת במטרה לייצר מצג שווא ולזרות חול בפני בית המשפט בהליך משפטי העתיד להיות נידון. יחד עם זאת, מחובתנו לציין כי במהלך הפקת הסדרה "הבלוק", התגלו חריגות כספיות משמעותיות, חריגות שהובילו את חברת "שמיים" לגרעון תזרימי בשלושה רבעונים בשנה האחרונה.

בכדי לנסות ולמזער את הנזקים, פנינו מיוזמתנו לאנשי ההפקה (כפי שנעשה אגב בהפקות נוספות בחברות אחרות, בערוצים אחרים, בין היתר עקב המיתון) והם התבקשו נוכח מצבה הכלכלי של ההפקה, הנחה מהתמורה המגיעה להם מהתשלומים האחרונים בלבד ועל כן הסתכמה ההנחה בהרבה פחות מ- 10% מסך התמורה.

אגב, עובדים שסירבו להעניק את ההנחה, קיבלו את התמורה במלואה. את שאר תגובתנו לטענות המועלות בכתבה זו ובכתב התביעה שהוגש, בצרוף מסמכים והוכחות ברורות, נציג בפני בית המשפט במסגרת כתב ההגנה שאנו עתידים להגיש לבית המשפט ובו יוכח חד משמעית כי היחידים שיצאו נפסדים מהפקת "הבלוק" הינה חברת "שמיים" ולא העובדים בה".

_________________________________________________________________

קישור לכתבה בגלובס 55.jpg

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: